זיהוי פנים בבקרת כניסה – 1:N לעומת 1:1 ולמה זה חשוב

זיהוי פנים בבקרת כניסה – לא כל מערכת פועלת באותה צורה

טכנולוגיית זיהוי פנים הופכת בהדרגה לחלק ממערכות בקרת הכניסה בארגונים, מפעלים, מתקנים רגישים ותשתיות קריטיות. היתרון המרכזי שלה הוא האפשרות לוודא לא רק שלמשתמש יש אמצעי הרשאה תקף, אלא שהוא אכן האדם שאליו ההרשאה שייכת.

עם זאת, קיימות שתי גישות שונות מאוד לשימוש בביומטריית פנים: זיהוי 1:N ו־אימות 1:1.

ההבדל ביניהן משמעותי מבחינת ארכיטקטורת המערכת, אבטחת המידע והאופן שבו נשמר מידע ביומטרי.

מה ההבדל בין זיהוי לבין אימות?

במערכת זיהוי פנים בבקרת כניסה מסוג 1:N , האדם עומד מול המצלמה והמערכת מנסה לענות על השאלה:

"מי האדם הזה?"

לשם כך היא משווה את פניו למספר רב של תבניות ביומטריות הקיימות במאגר ומחפשת התאמה.

גישה זו מתאימה למצבים שבהם אין למשתמש אמצעי זיהוי נוסף, אך היא מחייבת בדרך כלל ניהול של מאגר תבניות ביומטריות.

לעומת זאת, באימות מסוג 1:1 , זהות המשתמש כבר ידועה למערכת.

לדוגמה, המשתמש מציג כרטיס חכם אישי, ולאחר מכן המערכת בודקת:

"האם האדם שעומד מולי הוא אכן בעל הכרטיס?"

במקרה זה אין צורך לחפש את המשתמש בתוך אלפי רשומות. ההשוואה מתבצעת מול תבנית ביומטרית אחת בלבד.

כרטיס חכם + ביומטריה

שילוב בין כרטיס חכם לבין זיהוי פנים יוצר מנגנון אימות המבוסס על שני מרכיבים:

Something you have  – הכרטיס החכם
Something you are  – הפנים של בעל הכרטיס

המשמעות היא שגם אם כרטיס אבד, נגנב או הועבר לאדם אחר, הכרטיס לבדו אינו מספיק לצורך כניסה לאזור המוגן.

בארכיטקטורה שבה התבנית הביומטרית נשמרת באופן מאובטח בכרטיס החכם עצמו, ניתן לבצע אימות 1:1 מבלי להסתמך על מאגר מרכזי של תבניות פנים.

למה אופן שמירת המידע חשוב?

מידע ביומטרי דורש התייחסות מיוחדת לאבטחה ולפרטיות.

בעת תכנון מערכת כדאי לבדוק בין היתר:

• היכן נשמרת התבנית הביומטרית
• מי יכול לגשת אליה
• כיצד המידע מוצפן
• כיצד מנוהלים מפתחות ההצפנה
• מה קורה במקרה של אובדן או החלפת כרטיס
• כיצד מבטלים הרשאה כאשר משתמש עוזב את הארגון

בארגונים שבהם קיימת מדיניות המגבילה שמירה של מידע ביומטרי במאגר מרכזי, ארכיטקטורה המבוססת על Template-on-Card  ואימות 1:1 יכולה להוות חלופה מעניינת.

איפה זה מתאים?

שילוב של כרטיס חכם וזיהוי פנים בבקרת כניסה יכול להתאים במיוחד לאזורים שבהם נדרשת רמת ודאות גבוהה לגבי זהות המשתמש, לדוגמה:

חדרי שרתים, מעבדות, מתקנים רגישים, תשתיות קריטיות, אזורים מסווגים, מפעלים ואתרים שבהם קיימת הפרדה בין רמות הרשאה שונות.

זיהוי הפנים אינו מחליף את מערכת בקרת הכניסה, אלא מוסיף לה שכבת אימות נוספת.

מערכת בקרת הכניסה עדיין קובעת למי מותר להיכנס, לאן ובאיזה זמן; הביומטריה מסייעת לוודא שהאדם המשתמש בהרשאה הוא אכן בעליה.

לסיכום

הבחירה בין זיהוי 1:N, לבין אימות 1:1 אינה רק החלטה טכנולוגית. היא משפיעה גם על ארכיטקטורת המערכת, ניהול המידע הביומטרי ורמת השליטה של הארגון במידע.

קומפיוטרגרד מציעה פתרון המשלב זיהוי פנים עם כרטיס חכם ומאפשר לבצע אימות 1:1 באמצעות תבנית ביומטרית המאוחסנת בצורה מאובטחת בכרטיס.

למידע נוסף על פתרון לבקרת הכניסה הביומטרית של קומפיוטרגרד לחצו כאן.